"אני מקשיב, משמע אתה קיים"
"אני מקשיב, משמע אתה קיים" - משפט שראיתי פעם באיזה מקום מכיל בתוכו חכמה גדולה ופשוטה.
מרבית האנשים יודעים שחשוב להקשיב, אבל מעטים מאוד מצליחים ליישם זאת בפועל. הקשבה אמיתית כרוכה באמפתיה עמוקה, בלתת מקום נרחב לפעמים לאחר ולהיות איתו ברגע שלו, בחוויה שלו בלי להידחף עם הדברים שלך גם אם הם הכי חשובים בעולם מבחינתך. חוסר ההקשבה מתבטא בצורות שונות. יש כאלה ששואלים אותך לשלומך, אבל לא ממש מעניינת אותם באמת תשובתך. הם סימנו וי ומסתערים במרץ על המטרה שלהם, שהיא לספר בפירוט מה שלומם שלהם. יש כאלה שעושים את זה יותר מתוחכם ומעבירים אותך במעין סורק וירטואלי שכזה. הם שואלים על כל אחד מקרוביך ועל התחומים המרכזיים בחייך, אבל הציפייה שלהם היא לתשובה זריזה ותמציתית, כי הרי היעד החשוב בסופו של דבר הוא הם עצמם. יש כאלה שמשתמשים במשפט קישור כמו "גם אצלי זה בדיוק ככה" , ומאותו רגע, הם עצמם מככבים על הבמה. יש המגיבים בחוסר עניין בולט, שמכבה את הלהבה שלך ומעביר את הגחל הבוער לבן השיח. נראה לי שאנחנו מרגישים מהר מאוד כשלא מקשיבים לנו. זו תחושה פנימית חזקה של אכזבה ושל חוסר תוחלת.
למה לספר עכשיו מה חדש בחיים שלי אם ממילא ההקשבה היא שטחית כל כך? עם השנים אני מוצאת את עצמי מלקטת סביבי את המקשיבים הטובים, ומתוך מודעות להשפעת ההקשבה עליי, אני משתדלת גם להיות כמותם. אחד הנכסים הגדולים שרכשתי בקורס "הנחיית קבוצות" במכללת אורנים הוא הכלי הנפלא של "הקשבה פעילה". בוויקיפדיה מסבירים ש "הקשבה פעילה היא טכניקת תקשורת הדורשת מהמקשיב להתרכז, להבין, להגיב ולבסוף לזכור כל דבר שנאמר, ולחזור אחרי הדברים במילותיו שלו, וזאת בניגוד לשיקוף, בו המקשיב חוזר אחרי דברי הדובר כדי לאשר הבנה של שני הצדדים. בהקשבה פעילה נעשה שימוש בייעוץ, אימון אישי, ויישוב סכסוכים". על פניו מדובר בטכניקה פשוטה, אך לא כך הדבר. מדובר בתהליך שדורש אימון רב ומודעות. ואם חושבים לעומק הרי הכל מתחיל ומסתיים ב" ואהבת לרעך כמוך", זו כל התורה כולה. למרות שכל אחד ממוקד בעולמו שלו, היכולת להיות עם האחר באמת ומתוך עניין ואכפתיות תניב בעולם אידאלי יחס דומה כלפיך, ואז נוכל להרגיש בצורה מלאה את קיומנו.