הספר: "סבא, מוריס ואני" מאת מירי חנוך

סקירה בעקבות זכייה: הספר "סבא, מוריס ואני" מאת מירי חנוך איורים: ברנט מונטס

זה איננו הספר הראשון שנכתב כדי לנסות לעזור לילדים צעירים להתמודד עם אובדן של סבא או סבתא, נושא שגם מבוגרים מתקשים להבין או להסביר לעצמם. אבל לדעתי יש בספר הזה משהו אחר, עדין ומיוחד. הספר מתאר את הקשר הקרוב בין ילד לסבו. הם נפגשים יום אחד קבוע בכל שבוע ואיתם גם מוריס, כלבו החמוד של סבא. הפעילויות המשותפות שלהם מפליגות על כנפי הדמיון. כל פעם, בסוף המפגש השבועי, נותן לסבא לילד מתנה קטנה, והילד מרגיש שסבא נשאר איתו עד המפגש שלהם בשבוע שאח"כ. כבר כאן נזרע הרמז לדרך שבה יוכל הילד להתמודד עם האובדן בהמשך. הסיפור כתוב בגוף ראשון, מה שמאפשר לנו לראות את ההתרחשות מנקודת מבטו של הילד ולנסות להבין אותה. בקריאה ראשונה חשבתי שהסיפור מתאים לילדים בני 6 ומעלה. אבל בקריאה שנייה הבנתי, שהסיפור יכול לדבר לכל ילד שחווה אובדן כזה ולהשאיר לו קרן אור קטנה כדי להאיר לו את החשיכה שסביבו. האיורים בספר עדינים וחמים, והם משתלבים נפלא בעלילה. ממליצה מאוד על הספר המקסים הזה.