הספר "שמש בכיסים" מאת מיכל גטניו קאלוש
סקירה בעקבות זכייה: הספר "שמש בכיסים - ליפול כדי
לקום, התמודדות עם משבר" מאת מיכל גטניו קאלוש. הספר בנוי כשילוב מעניין של קטעי יומן, שכתבה מיכל גטניו קאלוש בתקופת היכרותה עם עומר אל קבץ, שנפל בפעילות מבצעית בלבנון, ורפלקציה אישית כנה ובעיקר מקצועית-טיפולית על אותם קטעים. מיכל, עובדת סוציאלית בהכשרה, מצליחה בדרך הזו לצקת משמעות נוספת לטרגדיה האישית שלה, שעשויה לסייע לאנשים אחרים שנמצאים במשברים נפשיים דומים. מצאתי בספר כלים טיפוליים יישומיים ומעשיים לכל אדם באשר הוא. למשל: לא לשקוע בdoing ולתת מקום נרחב לbeing. לצמצם את הפער בין מה שנראה כלפי חוץ ובין מה שמרגישים עמוק פנימה בתהליך המשברי. להיעזר בזולת ולא לחשוש להכביד עליו ברגעי הכאב הנוראיים שלך. לכתוב, לכתוב, לכתוב - אמנם זה נראה כאמצעי מובן מאליו להתמודדות עם המשבר, אבל אין ספק שהכתיבה עזרה למחברת להביא למודעותה תהליכים פנימיים, גם אם לא תמיד בזמן אמת. מיכל גטניו קאליש גם חושפת כאן עקרונות מרכזיים בעבודתה כמטפלת ומדגישה את ההבדל בין הזדהות עם המטופל (שמהווה מכשול בטיפול) ובין אמפתיה, המאפשרת חיבור, הכלה ויכולת לעזור למטופל. מצאתי את עצמי לא פעם דומעת בזמן הקריאה, מזדהה איתה ומשתוקקת לחבק ולנחם את מיכל הצעירה והבוגרת ולומר לה, שתרמה תרומה משמעותית להנצחתו של עומר, שדמותו נבנית מתוך דפי הספר והזיכרונות. אהבתי את הציטוטים משיריו של שלמה ארצי שמשובצים כל כך ויפה ונכון במהלך הספר ובראשם "שמש בכיסים" - הקריאה לחפש את הסדקים כדי להכניס את קרני השמש המאירות גם בימים אפלים וקודרים. מומלץ לקריאה לכל מי שחווה, חווה או בוודאי יחווה משברים בחייו ולמטפלים שאמורים לסייע להם.