למה חשוב ללמוד ספרות ולקרוא יצירות ספרותיות?
תשובה בנאומו של עמוס עוז ז''ל בטקס קבלת "פרס נסיך אסטוריה":
האישה בחלון
אם אתה רוכש כרטיס ונוסע לארץ אחרת, יתכן שתראה את ההרים, את הארמונות והכיכרות, את הנופים והמוזיאונים ואת האתרים ההסטוריים. אם התמזל מזלך, אולי תהיה לך אפשרות לשוחח עם כמה מתושבי המקום. אחר כך תשוב לביתך נושא עמך צרור של תצלומים ושל גלויות-נוף.
אבל אם אתה קורא רומאן, אתה בעצם רוכש כרטיס כניסה אל תוך המבואות החשאיים ביותר של ארץ אחרת ושל עם אחר. קריאה ברומן היא הזמנה לבקר בבתיהם של אנשים אחרים ולהכיר את חדרי חדריהם.
אם אינך אלא תייר, אולי יזדמן לך לעמוד באחד הרחובות, להתבונן בבית ישן ברובע העתיק של העיר ולראות אישה משקיפה מבעד לחלון. אחר כך תפנה ותלך לדרכך.
אבל כקורא אינך רק מתבונן באישה המביטה בחלון אלא אתה נמצא עימה, בתוך חדרה, ואף בתוך ראשה.
כשאתה קורא רומן מארץ אחרת אתה בעצם מוזמן אל הסלון של אחרים, אל חדרי הילדים וחדרי העבודה שלהם, ואף אל חדרי המיטות. אתה מוזמן אל תוך סבלותיהם החשאיים, אל שמחותיהם המשפחתיות, אל תוך חלומותיהם.
ומשום כך אני מאמין בספרות כגשר בין עמים. אני מאמין בכך שהסקרנות היא בעצם מידה מוסרית. אני מאמין בכך שהיכולת לדמיין את הזולת היא בבחינת חיסון נגד הקנאות. היכולת לדמיין את הזולת הופכת אותך לא רק לאיש עסקים מוצלח יותר ולמאהב טוב יותר, אלא גם לאדם אנושי יותר.